כשנירה (שם בדוי), בת 52, הגיעה לטיפול, היא התלוננה על כאבים עזים בשכמות ובגב העליון ותחושה שקשה לה להניע את זרועותיה. הקושי נבע מכך שכל תנועה גרמה לה כאב נוסף. בנוסף היא חשה שדווקא בעת מנוחה, למשל בימי שבת בהם לא עבדה, הרגישה את הכאבים ביתר-שאת. במשך חצי שנה, הכאבים גרמו לה לעייפות רבה, היא הייתה עצבנית ונוחה לרגוז וחשה שתפוקתה בעבודה ירדה מאז החלו.

בתשאול עלו פרטים נוספים. נירה, אישה בריאה בדרך כלל, סיפרה שלמעט מחלות חורף רגילות מדי פעם והכאבים עליהם סיפרה, אינה סובלת משום מחושים.

כלאחר-יד היא ציינה שהתחילו אצלה "העניינים האלה" של גיל המעבר – המחזור שלה פסק ויש לה גלי חום. נירה סיפרה שמאז שהמחזור החודשי שלה פסק, היא סובלת מאוד מהופעת גלי חום – כמעט חמש או שש פעמים ביום. גלי החום נמשכים דקות ארוכות ומופיעים בעיקר בלילה, אז היא מתעוררת שטופת-זיעה ומתקשה לחזור ולהירדם.

היא סיפרה על מצבי רוח משתנים – התפרצויות של זעם והתפרצויות של בכי, תחושה כללית של "עצבים!" כדבריה וחוסר סבלנות לאנשים שסביבה. "קראתי פעם שרצו לזכות רוצחת, כי היא הייתה בזמן הרצח במחזור…" היא אמרה לי. "אז ככה אני מרגישה – אבל כל הזמן!" נירה ידעה לייחס כל זאת לשינויים ההורמונאליים בגופה, אך חשה חסרת אונים כלפיהם.

בעצת רופאת הנשים החלה ליטול תוספי תזונה – סידן, על מנת למנוע אוסטיאופורוזיס בגיל מתקדם יותר. עם התגברות הסבל שלה מגלי החום המרובים, החלה ליטול תרופה שאמורה להקל על גלי החום, אך התרופה לא הועילה לה – היא לא חשה כל שינוי, למרות שהתמידה בלקיחתה.

נירה חששה מאוד מבוא הקיץ – היא אמרה "אני לא יכולה לתאר לעצמי איך אני אעבור את החום הזה עם גלי חום. אפילו מזגן לא עוזר לזה!"

נירה החלה לקבל טיפולי זן-שיאצו אחת לשבוע. כבר לאחר הטיפול הראשון היא חשה הקלה משמעותית בכאבי הגב והשכמות. בטיפול זן-שיאצו שילבנו עבודה פיזית לשחרור המתחים מהצוואר ולהפחתת העומס וההחזקה בזרועות ובגב העליון, עם עבודה פנימית שמכוונת אל המרידיאנים ומביאה לזרימה טובה יותר של צ'י (Chi, Qi, אנרגיית החיים) בגוף.

לאחר כחודש הרגישה נירה שחרור משמעותי במצב השכמות. גלי החום פחתו במקצת – בעיקר במשכם ובעוצמתם, אם כי בשלב זה עדיין היו תדירים.

לאחר שלושה חודשים סיפרה נירה שכבר זמן מה אין לה גלי חום בשעות הלילה והיא ישנה לילות רצופים. היא הייתה ערנית יותר במשך היום ומצב רוחה השתפר משמעותית.  היא הניעה את ידיה וזרועותיה בחופשיות וכמעט ולא סבלה עוד מכאבים בשכמות ובגב העליון. אלו הופיעו כעת רק בימים מאומצים מאוד והיו פחותים בהרבה.

כעבור שישה חודשים הייתה נירה חופשייה לחלוטין מכל מה שתיארה כתופעות גיל המעבר: התקפי הזעם והתקפי הבכי נפסקו כליל; מצב רוחה השתפר בהרבה; היא סבלה גלי חום לעיתים נדירות יחסית – פעם בשבועיים-שלושה, וגם אז לא חשה שהחום מפריע לה מאוד. היא הפכה מלאת מרץ וניצלה כל הזדמנות להיות בחברה להתעמל ולהיות פעילה בחוץ.

כים, נירה מגיעה לטיפול אחת לשלושה שבועות כדי לשמר את התוצאות המוצלחות.

*הסיפור מובא בידיעתה ובאישורה של המטופלת. שמה ופרטים מזהים נוספים שונו על מנת למנוע זיהוי.